ארכיון חודשי: ספטמבר 2015

נוצרים סוכת שוויון

נוצרים סוכת שוויון

שלושים ושלושה אלף תלמידים מושבתים מזה שלושה שבועות, ואין הם חובשים את ספסלי בית הספר. אך אמצעי התקשורת עוסקים בשאלת חתונתה של בר רפאלי והשמים הפתוחים מעל המרחב האווירי של מקום חופתה. אף שר התחבורה ,ישראל כץ, נזקק לנושא ודרש לקיים את החוק ולשמור על שמיים פתוחים! למה? כי זה החוק במדינת החוק שלנו. אילו היו המושבתים שייכים לקהילת התלמידים של אחינו בני ישראל היו הכול מפסיקים לעסוק בבר רפאלי ואולי אף בשאלת מינוי המפכ"ל ונדרשים לנושא השביתה , והעיתונים היו מרבים להסביר לנו על מה המחלוקת , אך כאשר המושבתים הם ערבים נוצרים ,אין הנושא מקבל את הדחיפות הראויה. וכי אותם הורים שנפגעים הם כוח אלקטוראלי , או אולי יש באפשרותם להפיל את הממשלה ,כשם שיכולים לעשות כול מי שנהנה מהקצבה למערכת החינוך שלו כאילו היה חלק מהחינוך הציבורי, בעוד הוא כמו בתי הספר של העדה הנוצרית בישראל שייך לקבוצת בתי הספר המוגדרים בחוק כ "בית ספר מוכר שאינו רשמי".

הסבר קצר: במדינה רבת עדות ואמונות כשלנו, מבקש כול הורה לתת לילדיו את החינוך שהיה הוא נותן לו היה מתפנה ללמדם, אך לפי שאין הוא יכול לעשות זאת דואגת קהילתו להקים בית ספר שיענה על צרכיו , ואילו המדינה נדרשת לשלם למערכת בתי הספר האלה את התשלומים המגיעים על פי חוק לכול תלמיד ותלמידה. קבעה המדינה כי לפי שאין הם רוצים להשתייך לחינוך הציבורי המעוגן בחוק החינוך בישראל , ייקראו בתי ספר אלה "מוכר שאינו רשמי" ויתוקצבו רק בהיקף של 75% מהתקציב שהיה ניתן להם לולא פרשו מהכלל. את שאר צרכיהם עליהם לגייס בכוחות עצמם או לצמצם את היקף ההוראה ובלבד שלא ידלגו על לימודי הליבה. דבר זה אמור להיות מובטח על ידי הפיקוח על בתי הספר. מספר המפקחים אינו מספיק כדי לכסות את כ 200000 אלף התלמידים בחינוך החרדי (2013) אך חזקה עליהם שיעמדו בכול התנאים שאי אפשר שלא לגלות שהפרו אותם. בערך כמו שאנו מגלים מי מתלמידי הישיבות עובד נוסף ללימודיו ולכן ניתן לו פטור משרות צבאי. על בעיית הפער בין ה75% ל 100% התגברו בחינוך החרדי באמצעות ההסכמים הקואליציוניים וכך מערכת ענפה זו יחד עם החינוך החרדי של מעיין החינוך התורני של ש"ס מקבלים את ה100% על פי מספר התלמידים שלהם. תקציב בתי ספר אלה היה ב2012 קרוב לשני מיליארד שקלים, ומ2008 חייבות הרשויות המקומיות לתמוך בבתי ספר אלה כמו שהם תומכים בכול בית ספר אחר הנמצא בתחום הרשות. חוק זה נקרא חוק נהרי ( ח"כ מטעם ס"ש ב2008 מי שהיה סגנו של יוסי שריד קודם לכן וכונה על ידו "עציץ במשרד החינוך) ומה אמרה על חוק זה מי שהייתה שרת החינוך באותה שעה, יולי תמיר,   "מערכת החינוך הממלכתית היא תשתית שמלכדת את כל אזרחי המדינה. אם נחליש אותה, נסכן את הלכידות החברתית והתרבותית שלנו. בתי־ספר פרטיים, שלא ברור מה יהיו התכנים בהם, יקומו באופן עצמאי, בלי החלטה של המדינה או של העירייה, ואז לא תהיה לעירייה ברירה אלא לתמוך בהם. בתי־הספר הפרטיים האלה ימצאו דרך לקיים חיים מקבילים לממלכתיים – אבל ממומנים על־ידי המדינה והעיריות"

ואכן קמה לנו מערכת מקבילה של ציבור שבהגדרתו אינו ציוני והחינוך הציבורי הולך ונחלש גם מספרית וגם על ידי בתי ספר פרטיים נוספים תחת כותרות כמו "בתי ספר ייחודיים" בתי ספר דמוקרטיים , בתי ספר על אזוריים , ועוד יצירות שדרכם בורח הציבור החילוני ממערכת שאינה יודעת להגן על עצמה.

השנה באים אם כן, בתי הספר הנוצריים שבהם יש אפשרות ללמוד מגיל הגן עד לסוף כיתה י"ב, ושבוגריהם זכאים לתעודת בגרות איכותית יותר מבתי ספר יהודים רבים ברחבי הארץ , והם משתלבים אחר כך במערכת התעסוקה בארץ ברמות הגבוהות כולל רפואה , ויש בין בוגרים אלה גם מי שמצטרפים לצה"ל , והם מבקשים שוויון לפני החוק, ולהיות "מוכר שאינו רשמי" המקבל 100% הקצבה וכך תתוסף לבנה נוספת למצבת החינוך הציבורי שלנו שמצטמק ועל פי התחזית ל2019 החינוך הדתי והערבי יהיו הרוב בהפרש של כמאה אלף תלמידים.

במחקר שהזמין משרד החינוך כותבת נוגה דגן במסקנתה" ההפרטה חותרת תחת יכולת משרד החינוך להנהיג מדיניות חינוכית השואפת לקדם את כלל התלמידים והיא מאיצה את ההתבדלות המעמדית האתנית והתרבותית,ומי שניפגע הם הקבוצות החלשות"021

שביתה זו עוסקת אם כך בשאלה הרת גורל למדינת ישראל, -גורלו של החינוך הציבורי-

כול עוד נבקש לשמור על השוויון לא ניתן יהיה שלא להיענות לדרישת הנוצרים, ולכן הם גם עונים למציעים להם להצטרף לחינוך הציבורי כי הדרישה מהם לוותר על היותם בתי ספר כנסייתם ,המקבלים מהם גם עזרה, היא דרישה שעליהם להחליט עליה עם הקהילה שלהם, אך בינתיים הם דורשים שוויון.

אם כן מתנהל משא ומתן ומנסים להגיע לפיתרון על ידי נוסחה שתכתב באותיות הקטנות של עורכי הדין שיעבדו משני הצדדים, אולי יימצא פיתרון כזה ,אך הוא לא יהפוך את מימי הירקון ונחל אלכסנדר למים טהורים שמותר לשתות מהם.

מה הפיתרון?

אחד ויחיד, כול בית ספר שיבחר שלא להיות חלק מהחינוך הציבורי הוא בהגדרה בית ספר פרטי.ככזה עליו לדאוג לעצמו בכול מובן ואף לעמוד בתנאים לפתיחת בית ספר, תברואתיים ,מבניים ,ואז ללמד על פי תוכניתם ולממן זאת. הקצאת משרד החינוך שאמורה  הייתה להיות מופנית לאותם תלמידים תועבר לרשויות שבהם קמו בתי הספר הפרטיים האלה, ואלה ישקיעו אותם בבתי הספר הציבוריים שבתחומם כדי שיוכלו להתחרות עם הפרטיים. כול פיתרון אחר של הטלאה והגדרה חדשה לא ישנו את המגמות והמציאות שתוארה. קברניטי המדינה של שעה זו סופם לעמוד למשפט ההיסטוריה, על שעסקו בנושא של חמש יחידות מתמטיקה ולא בשאלת עתיד החינוך הציבורי במדינת ישראל.