עוד רפורמה במערכת החינוך- האם יש בשורה

למידה משמעותית

בין כול ההבטחות שהבטיח לנו לאחרונה שר החינוך  , הובטח לנו גם כי מעתה תהייה במערכת החינוך "למידה משמעותית"  כך גם חוזרים ומבטיחים לנו במסע הפרסום המופיע תחת הכותרת"ישראל עולה כיתה"  כאשר גוף שאין לו תחרות פותח במסע פרסום מתעוררות שאלות רבות. מי ממן את הפרסומת (בעצם אנחנו האזרחים) ואת מי אמור מסע זה להאדיר ?. מכול מקום הנפגע מכך מזוהה ללא קושי, אלה הם קודם כול המורים במערכת החינוך, שכן מכלל הן אתה גם לומד  על הלאו באשר למה שהיה עד כה במערכת זו, לאמור ,לא הייתה למידה משמעותית- האומנם? לכך אתייחס בהמשך אך ראשית כמה מילים על הצירוף "למידה משמעותית"

הצירוף "למידה משמעותית" הוא  צירוף טעון הבהרה והגדרה. יש להתחיל כמובן במילה משמעות. כאשר נושא נלמד, או אירוע שחוויתי , גורם לשינוי באורח חיי, או בתפיסתי את הסובב אותי ,או בהתנהגותי בנסיבות שניתן לאפיין אותן במכנים המשותפים שלהם, אזי לאותה למידה או אותה חוויה הייתה משמעות מוכחת  מבחינתי כלומד, או כאדם.

אם נתייחס למשל לנושא נלמד כמו השואה, ברור כי אנו מצפים  שלמידת הנושא תהייה משמעותית ללומד , לאמור היא תשנה  בו רכיבים אישיים רבים. הראשון שבהם כמובן הוא עצם הידיעה. השני הוא לבטח ,כיהודי, רמת ההזדהות עם הקורבנות , ומכאן גם מתן תשובה אישית לשאלה , למה זה מחייב אותי ברמת ההתנהגות האישית. בדורות קודמים היו שבחרו להעלים את יהדותם , כדי להתמזג בסביבת הרוב, ואילו אצל אחרים הייתה המשמעות כי יש להקים את ארץ לעולם לא עוד, בה אנו חיים היום.

ניתוח פשוט כזה ניתן להציע לכול תחום למידה , ומשעה שהוא מתרחש , ניתן לומר כי הלמידה הייתה משמעותית. הטענה המסתתרת בעמדת משרד החינוך כאילו ,עד כה לא הייתה הלמידה במערכת החינוך משמעותית, היא לכול הפחות הבלים.

מספיק לקרא את פרסומי משרד החינוך על מה שהוגדר על ידם כ "רפורמה" ( רפורמה מספר x  של משרד החינוך שכרגיל העניקה ליוזם כותרות בתקשורת ובזאת כבר הושגה  המטרה המרכזית) הנה העתקה מתוך פרסומי המשרד

השינויים המרכזיים עבור התלמיד

בשיטה המסורתית	בשיטת הלמידה המשמעותית
המורה במרכז	התלמיד במרכז – מגלה, מעבד ויוצר ידע חדש
המורה והספר הם מקורות הידע המרכזיים	מקורות הידע מגוונים ורבים, כולל למידת עמיתים וברשת
למידה בעיקר בבית הספר	למידה בכל מקום ובכל זמן
היקף השימוש בטכנולוגיה מוגבל	למידה פעילה ואינטראקטיבית
למידה פורנטלית	למידה פעילה על- פי עניין, בחירה וסגנון אישי

 השינויים המרכזיים עבור המורה

בשיטה המסורתית	בשיטת הלמידה המשמעותית
המורה הוא מקור הידע המרכזי	המורה מכוון את התלמיד אל מקורות המידע
תפקיד המורה להעביר את הידע	המורה מנחה בתהליך הלמידה
סגנון ההוראה בעיקר אחיד ולרוב מיועד להגיע לסטנדרט אחיד במבחן	אין אחידות בתוצרי הידע ויש לגיטמציה לשונות
עבודה אישית של מורים	עבודה בצוותי מורים, בקהילות וירטואליות, תוך למידה ומשוב של עמיתים
הכיתה היא מרחב הלמידה העיקרי בבית הספר	הלמידה מתרחשת גם במוזיאונים, ארכיונים, אתרים היסטוריים ועוד

השינוי יבוא לידי ביטוי ב:

• מימוש עצמי ומצוינות של התלמיד
• העמקת יחסי האמון בין התלמיד למורה
• הגברת מעורבות התלמיד בחברה ובקהילה
• מוכנות גבוהה של התלמיד ללימודים אקדמיים
• העצמת המורה בקביעת תכנית הלימודים וביישומה
• התאמת התכנים ושיטות ההוראה לכישורים הנדרשים במאה ה-21

•  מה שבולט בפרסומי המשרד הוא  תפקידו החדש כביכול של המורה. כמו כן בולטת העובדה שלפחות מנסחי הטקסט שניתן כאן , אינם מבחינים בין המושגים – מידע, ידע ודעת information  knowledge  discipline בכול מקום שנכתב ידע, הכוונה הייתה למידע. בין כך ובין כך חלקו החדש של המורה הוא אבן היסוד בכול התהליך המצופה, אבל כרגיל  ההצהרה היא כי בלמידה משמעותית  התלמיד הוא במרכז. לו היה ,כמתבקש ,המורה במרכז היה המשרד מפרסם יחד עם  התכנית החדשה גם את ההשתלמויות שיהפכו חובה עבור כול המורים הנמצאים היום במערכת, שכן רק הם אמורים להיות המבצעים של  ה "רפורמה"  אך דבר זה לא נעשה , יתר על כן אין גם כול תכניות כאלה. הנה בהמשך תשובות שקיבלתי ממשרד החינוך לאחר שהפניתי אליהם מספר שאלות.(השאלות מסתברות מתוך התשובות)

1. ראמ"ה הרשות למדידה והערכה תלווה את כל המהלך.
2. מורים יוכלו ללמוד דרכים להערכה חלופית מגוונת, אך לא יחויבו בלימודים אלה, וחלקם יוכלו לקיים מבחנים פנימיים. התהליך עד ליישום המלא, ייקח שנים.
3. בינתיים לא היה סיכום לגבי מעמדו של רכז המקצוע.
4. תהיה בקרה על ההערכה הפנימית, ולא על הבחירות של בית הספר.
5. לא. התכנית תקפה רק למי שיחל את כיתה י' בשנה הבאה.

אם כן כול עוד לא יעסוק המשרד במעמד רכז המקצוע, וסוף סוף יגדיר את תפקידו וגם את כישוריו הנדרשים, ויבנה את המסגרות בהן יילמדו הרכזים את התורה הנדרשת כדי להיות רכז מקצוע, וככזה להיות המוביל של כול השינויים הפדגוגיים שזה עתה הוצהר עליהם, הרי שוב תוכח חכמת קֹהלת" הולך סובב הרוח ואל מקומו שב הרוח"

האבסורד שבמצב בו אנו נתונים גדול עוד יותר אם נזכיר לעצמנו כי במערכת יש היום מחסור חמור במורים למספר רב של מקצועות ,כולל לשון עברית, אותה לשון שהיא בסיס תרבותנו המשותפת כאן ומאז ומעולם, וכן שיש במערכת מורים רבים מאוד המלמדים מקצועות שלא הוכשרו ללמד אותם. במצב זה לא תיפרץ תקרת הזכוכית של 50% הצלחה בבחינות הבגרות כאשר 17% אחוז מתוכם אוחזים בתעודת בגרות שאינה מאפשרת כלל תחרות על מקום באוניברסיטאות או במכללות.

לא לכך ציפינו משר החינוך הראשון הבא ממערכת ההוראה.