ערכים/ צבי גלאון
הנשיא האמריקאי הראשון שערך כבוד האדם וחירותו הנחה אותו בקביעת המדיניות שלו היה אברהם לינקולן (1809-1865 ) ובשמו של ערך זה יצא למלחמת אזרחים קשה שבסופה הביא לחקיקת התיקון ה13 לחוקה של ארה"ב- ביטול העבדות.
אותה ארצות הברית ואיתה בנות הברית במלחמת העולם השנייה לא שמה ערך זה כצו מנחה של מדיניותם, כאשר בני עמנו הורעלו בגז ועלו בעשן המשרפות השמימה. המדינות הלוחמות בנאצים לא מצאו צורך להפנות ולו מפציץ אחד להפצצת אושויץ בירקנאו, או לפחות את פסי הרכבת עליהם הובלה יהדות הונגריה למחנות מוות אלה. באותה שעה הייתה טייסת המפציצים הבריטית של קולונל האריס עסוקה בהפצצת העיר דרזדן והפיכתה לגלי חורבות כאשר היא ממוטטת את בתי העיר על אזרחיהם , כדי לפגוע במורל האזרחי בגרמניה, שתבוסתה הצפויה כבר הייתה ברורה . כך גם היה ברור שבשלטון הדיקטטורי של המשטר הנאצי לא יפרוץ מרי אזרחי שיביא לסיום המלחמה מהר יותר, אך רגש הנקם הבריטי על הפצצת לונדון בתחילת המלחמה היה חזק יותר מכול ערך אנושי אפשרי אחר.
ערב ראש השנה תשע"ד שוב נקט נשיא אמריקני בעמדה מדינית הנובעת מעיקרון ערכי מוסרי, כאשר הכריז כי הוא עומד לתקוף את סוריה באשר מדינה זו חצתה קו אדום והרגה אלפים מאזרחיה שלה באמצעות גז, פעולה הנוגדת אמנות בין לאומיות.
שר החוץ האמריקני ג'ון קרי בנאום מבריק טען כי בידי ארצו כול ההוכחות הנדרשות לכך שהשימוש בגז נגד אזרחים נעשה על ידי המשטר הסורי,בידיעתו ובהנחיתו, ולכן הם בני ענישה וארה"ב תפעל מכוחו של צו ערכי מוסרי כנגד מי שעשו שימוש בגז נגד בני עמם שלהם .[ קוריוז היסטורי הוא שממציא הגז למטרות מלחמה והרג המוני היה היהודי פריץ הבר(1868-1934 ) שנאלץ ב1933 לברוח מגרמניה ללונדון בגלל יהדותו ושם גם פגש את הכימאי חיים ויצמן שניסה לקרבו לתנועה הציונית.] משעה שנראה היה כי ארה"ב עומדת לגבות את עמדתה במעשים נכנסה המערכת הפוליטית לפעולה ושיקולים רבים נוספים הפכו למרכיב בתהליך קבלת ההחלטות. בין שתקיפה תתרחש ובין שלא, הערך המנחה הולך ומתפוגג, ובמקומה תבוא פשרה פוליטית, שהיא אחת הדרכים שלא לקדש ערכים, באשר זו לא הדרך לקיים את וחי בהם ("אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (ויקרא יח,ה) ובינתיים ניתן כפי שאומרים באנגלית To get away with murder (לרצוח ללא ענישה). וגם אם סוריה תאפשר פיקוח בין לאומי על מאגרי הנשק להשמדה המונית, מה שקרוי העולם הנאור, יתיר לה להמשיך ולהרוג באמצעות מה שמוגדר נשק קונבנציונאלי, ושעתו היפה של ערך מוסרי מנחה תחלוף לה לתוך ערפילי ההיסטוריה שבה לא הייתה לערכים שעה אחת של תפארת.
במוסף הארץ לחינוך שפורסם לפני ראש השנה הוצגו בפנינו תוצאות משאל באשר להעדפות של אזרחים בתחום ציפיותיהם ממערכת החינוך. על השאלה מה מעדיפים הנשאלים שביה"ס ילמד יותר, ידע או ערכים, הרוב ניתן לערכים(45%)
נניח כרגע לשאלה האם אומנם ביה"ס הוא סוכן שינוי בעל עוצמה מספקת כדי להקנות ערכים שיעמדו במבחן המציאות המשתנה ונעדרת המופת שהוא תנאי מוקדם לחינוך לערכים, אך הציפייה מבית הספר להיות ארגון המקנה ערכים היא המעניינת. ההנחה כאילו בית הספר יוכל להביא את בוגריו לקבל החלטות ערכיות במציאות שאינה מתגמלת על התנהגות כזאת , היא ודאי תמימות, במקרה הטוב, והיעדר מוכנות לחיים בעולם של אינטרסים וכוחות כלכליים גלובליים, הקובעים יותר מכול דבר אחר, במקרה הרע.אם תושבי פריפריה החיים בצל קאסמים יוכלו להחזיק במקום העבודה שלהם, כאשר הענק המתעורר בסין מציע אותה תוצרת במחיר נמוך הרבה יותר, מה יהיה ערכם של הערכים שאולי הוקנו על ערבות הדדית. כאשר ניצולי שואה מגיעים לפת לחם, וכול ערב חג קוראים לנו לתרום להם 10 שקלים באמצעות הטלפון הנייד, מה מלמדת מציאות זו על והדרת פני זקן ועוד כאלה שמדינת ישראל קמה כדי שהם יזכו לחיים של בני אנוש לאחר שיצאו מהתופת,שבה לשום ערך לא היה רגע אחד של עדנה , פרט לחסידי אומות העולם שסיכנו את חייהם בשל ערך קדושת החיים.
המתח המתמיד בין הצורך לחנך לקראת בנייתו של עולם טוב יותר לעומת הצורך להכשיר לחיים בעולם כפי שיפגוש אותו בוגר מערכת החינוך, ימשיך להיות מאפיין של עבודת המורה בכול אתר בעולמנו זה.
השאלות הקודמות לכול דיון בנושא הקניית ערכים היא ממה נובע התוקף המוסרי של מי שמבקש לחנך לערכים, והאם בחברתנו שלנו קיים האתוס הנדרש כדי להצליח ולהקנות ערכים. ולבסוף כמובן כיצד אנו מגדירים "ערך" או "ערכים"
שאלת התוקף המוסרי לחנך לערכים מחייבים, לא קיימת מן הסתם רק כאשר מדובר בערכים מוחלטים, כמו "לא תרצח", אך גם אז האיזון צריך להיות בין הזכות לחנך לערכים שעמדו במבחן הדורות לבין הענקת כוח להכרעה חוזרת בהשתנות הסיטואציה. דוגמאות להשתנות הסיטואציה משתוללות עכשיו במרחב המזרח תיכוני שלנו מצד צפון. כאוס של חברה מפוררת לשבטיה ונספחיהם הפונדמנטליסטים שהערך "לא תרצח" הוא אפילו אינו המלצה עבורם, והאידיאולוגיה המנחה אותם היא משיחית במובן הרע ביותר של מושג זה, או מנגד מאבק הישרדות המקדש את כול האמצעים שהשטן עזר לאדם להכין אותם.מול גורמים אלה יש כמובן רק דרך אחת לפעול והיא מכת מנע, אותה מכה שבמלחמת יום הכיפורים שיקול פוליטי מנע אותה.
איזון בין ערכים הנמצאים בתוך הקונצנזוס לבין אלה המחייבים פריצת גדר ואומץ לב, כמו עמידה מול רשויות שעה שהן מנסות לגרש מגבולות המדינה ילד דובר עברית ,שחטא הוריו הפליטים עבר אליו עם לידתו, הם ערכים ראויים לתמיכה רק משום שהמבקשים להגן עליהם הם בני אדם שהערך המפעיל אותם כשלעצמו, הוא ערך ראוי בכול סיטואציה, למרות היותו מתנגש עם חוקים שנועדו להגן עלינו כחברה. זו דילמה קשה המחייבת הכרעה מצפונית שאי אפשר שלא לתמוך במי שקיבל הכרעה להגן על החלשים במקרה זה.
במצבים אלה מורה שלא ינקוט עמדה שעה שדילמה זו תובא לפניו ישאיר את החלל שייווצר, פנוי לסיסמאות פשטניות ולסטריאוטיפים והכללות , ובאותה עת יימצא המחנך כמועל בתפקידו.
השאלה האם יש לנו הזכות לחנך לערכים מחייבים זכתה להתייחסות כבר לפני שנים, החל מרוסו (אמיל 1762) ששולל חינוך שיש בו כפייה ולפיו על הילד לבחור ( כן ,זה אותו רוסו שאת חמשת ילדיו שלח לבתי מחסה לילדים יתומים שמעטים שרדו בהם) וכך גם טולסטוי, ועד למאה העשרים שבה מתגבשת הגישה האידיאולוגית לפיה כול הורה
רשאי לחנך את צאצאיו על פי ערכיו ואמונותיו.גישה זו אינה חידוש כמובן לחברה הדתית והחרדית שלנו, שבה" הקודקס המחייב לחנך לערכים מוחלטים מנחה את הכול. הורים מחנך וחברה-מן הנעשה אל הנשמע "(_יצחק ברויאר –תשל"ט) אך מחוץ לחברה הדתית
גישה זו יצרה התפוצצות כבירה ושפע של תורות חינוך,.בחינוך החדש אין סייג ואין גבול,מחינוך דמוקרטי, החדש יחסית, ועד בתי ספר שהם מכינה צבאית עם הירארכיה מובנית של ערכים המשרתים את החברה המתגוננת שהפכנו להיות.
עם שאלה הזכות לחנך לערכים מחייבים התמודד גם א. קליינברגר .(מגמות 1961 כרך 4)
שואל האם יש ערכים מוחלטים שסמכותם אינה מותנית על ידי תנאים חברתיים חולפים או על ידי הוויה או חוויה סובייקטיבית? ולאחר שהוא בוחן שאלה זו הוא מגיע למסקנה שאין שום נימוק עיוני המעניק זכות לחנך לערכים ותכנים מחייבים. אך גם אין כול דרך להימנע מחינוך כזה וההכרעה היא בידי המחנך ועל פי הצרכים שהוא מזהה אצל החניך והחברה, ובלבד שלא יהא זה חינוך של אינדוקטרינציה,כלומר, להותיר בידי המתחנך את הזכות והיכולת להתווכח עם תקפות הערך תהייה גם היא תוצאה של חינוך זה. כך יתאפשר לחניכים לזהות גם פקודה בלתי חוקית בעליל שדגל שחור מתנופף מעליה.
עתה אנו מגיעים לשאלת ההגדרה. כיצד נגדיר ערך.( value ) ערך זו נורמה התנהגותית שהופנמה ומשעה שכך, האוחז בה אינו יכול פיזית ונפשית אלא לנהוג על פי אותו ערך .
נתן אלבז רועי קליין
ערך כזה של קדושת חיי אדם וחיי חברים לנשק אף למעלה מכך, הוא החוט המקשר בן נתן אלבז ל רועי קליין שנפלו בשעה שהקריבו עצמם על מזבח הערך הזה. נתן אלבז ורועי קליין הפכו לסיפור של מיתוס היוצר את האתוס שלאורו אפשר לחנך דורות של לוחמים וחניכים שללא אותו מופת היה הערך המיוצג על ידם חיוור יותר. ערכים זקוקים למופת ולאתוס חברתי הניזון מהמיתוסים שיצרו אותו.ככול שנדע להעצים את המיתוס של סיפורים כאלה הנמצאים לרב בתוכנו, ולא רק בין גיבורי שדה הקרב, וכך גם לפתח את האתוס החברתי המתאים יהיה החינוך לערכים קל יותר וגם תקף יותר.
הן אפשר... 