חינוך

הלימה, מדידה ובחינות בגרות./ צבי גלאון

 

א . "הלימה"

שנה"ל תשע"ד  תיפתח השבוע , וכמו בכל קדנציה של שר חדש , יש גם הפעם חידוש בנושא בחינות הבגרות. החידוש של השר שי פירון נקרא "הלימה".

מהי הלימה?  אם כן מדובר בכך שכבר בתחילת השנה ידעו התלמידים והמורים מהו בדיוק החומר שעליו ייבחנו בסוף השנה בבחינות הבגרות, לא עוד "מיקוד" שפורסם לקראת חופשת חג הפסח ואז בדקו התלמידים והמורים אם ניחשו נכון מה יושמט, ובהתאמה הריצו מה שקרוי "מרתונים" של למידה לקראת הבחינה, אלא מעתה ,הכול יהיה ברור כבר בתחילת שנה"ל, ולפיכך מקווים הכול כי הלמידה תהייה שונה
. כפי שהסביר משרד החינוך: " פרסום מסמכי ההלימה  הוא צעד נוסף שמטרתו שיפור חוויית ההוראה והלמידה. המורים והתלמידים יידעו מתחילת שנה"ל מה ללמוד וללמד, תוך כדי מתן כבוד לזמן הלימוד המוקדש לכול תחום ותחום ואפשרויות העמקה וגיוון אמצעי הוראה והערכה" אם כן זהו מהלך שישפר את המצב עבור המורים והתלמידים כאחד. למורים,סוף סוף תהייה חווית הוראה שכול כך חסרו אותה, כביכול, ואף לתלמידים תהייה עתה חוויה של למידה שנמנעה מהם ,שוב כביכול, בתקופת המיקוד

מכלל הן אתה כמובן יכול ללמוד את הלאו, באשר לתפיסת המשרד את המציאות שהתפתחה בתקופת המיקוד. עובדי השדה של מערכת החינוך יודעים היטב כי הניסוח המצדיק את ההלימה מיועד לקהל הרחב שחינוך איננו עיסוקו המקצועי, המורים יודעים טוב מאוד כי כול שיטה תיצור את תופעות הלוואי שלה,  שכן המטרה המרכזית לא השתנתה ,והיא להשיג את הציון הגבוה ביותר האפשרי תוך תמרון בלוח זמנים צפוף ורב מטלות, אך שום שינוי מהותי בעל ערך לא יתרחש, שכן גם פרסום התוכנית בראשית שנה"ל של כיתה י"ב אינה משנה את דרכי ההוראה, או מעצימה ,או מחלישה חלילה את חווית ההוראה, וממילא גם לא את תהליכי הלמידה שכבר אימץ לעצמו כול תלמיד במהלך השנים.

 שינוי מהותי  בתחום תהליכי ההוראה אפשרי רק אם תוגדר מטרה בתחומו, וייעשו כול ההכנות הארגוניות לביצועו, החל מתוכנית השתלמות למורים , הקמת מסגרות הוראה מתאימות ללמידה של תכני ההשתלמות, והטמעת חומרי הלמידה בתוך בתי הספר עם מעקב של גורם מפקח/מתאם בין המציאות לתכנים שנלמדו. כול אלה כרוכים בתקציבים שייועדו לכך מראש. לו היה לקולי שלי משקל אזי היה תהליך כזה מתקיים לגבי תפקיד רכז המקצוע בבתי הספר, שהוא המנוף לאותם שינויים שכיום מצהיר משרד החינוך כי יתרחשו רק משום שויתרו על המיקוד ועברו ל"הלימה".

ב . מדידה

לצערי כבר שנים רבות בוחר משרד החינוך לנסות וליצור שינוי מהותי בחיקוי של כלכלת השוק החופשי, לאמור, אם תציגו תוצאות תתוגמלו יותר. ממש כמו שחקנים מקצועיים בתחום הספורט שמודדים את יעילותם לפי דקות משחק , "בישול" שער בכדורגל , או "אסיסט" בכדורסל  וכדומה, וככול שהרקורד המוכח וגם מצולם טוב יותר , יכול הסוכן שלך לתבוע עבורך תגמול כספי גבוה יותר, מקבוצה החפצה בשרותך.

השנה אם כן לראשונה עברו בתי הספר התיכוניים תהליכי מדידה על פי קריטריונים שמדדו הישגים לימודיים , שיכלו לזכות אותם בנקודות עד 50% מהציונים שקבל ביה"ס , והישגים חברתיים וערכיים שאף להם ניתנו 50% מהניקוד האפשרי. בתי ספר שנבחרו כמצטיינים בדרגה כזו או אחרת מכונים "בתי הספר הערכיים ביותר" וכול מורה באותם בתי ספר יקבל בונוס של סכומי כסף בין 3100 שקלים ועד ל 8200 שקלים. הסכום אינו גדול במיוחד אך הפרסום כי בית הספר נבחר להיות בקבוצת "הערכיים ביותר" הוא מרכיב של יוקרה, שיכוון מכאן ואילך את התנהלותו של ביה"ס בהתאם להישגים והערכים הנבדקים.( על ערכים והמושג "ערך" אדון ברשימה נפרדת) בשנה הראשונה זכו בתי ספר של החינוך הממלכתי דתי לייצוג גבוה יותר מחלקם במפת בתי הספר, אך הבה נבחן אחד הקריטריונים כדי להבין לאילו תהליכים אנו עשויים להיכנס עתה. אחד הקריטריונים בתחום של הישגים חברתיים וערכיים הוא "שיעור המתגייסים לצה"ל ולשרות הלאומי"  כאשר שיעור המתגייסים על פי חוק הוא גבוה ,ההנחה היא כי בית הספר היטיב לחנך לערך של שירות המדינה והחברה על ידי התגייסות לצה"ל. נניח עתה כי המשא ומתן עם שכנינו הפלשתינאים עלה יפה ולאחר משאל העם עומדים לפנות יישובים שמעבר לקו הירוק. והנה אותם מתגייסים שזיכו את מורי ביה"ס הדתי בבונוס המדובר, מסרבים על פי אותם ערכים שחונכו לאורם למלא פקודות שמטרתן לפנות יהודי מביתו בארץ ישראל. האם באותו רגע יצטרכו המורים להחזיר את הבונוס שקיבלו?  החינוך לערכים נבחן רק לאחר תום הלימודים בחיים בפועל כאשר המבחן המעשי מעמיד בפניך את הצורך לקבל הכרעה על פי המערכת הערכית המנחה אותך. אך אז אין כבר כתובת ברורה לתגמל אותה או לנזף בה.בתי הספר שלא זכו השנה יצטרכו כמובן לבצע תהליך של למידה מההצלחות של עמיתיהם שזכו ואולי להיות בין הזוכים בשנה הבאה. במרכיב של הישגים לימודיים יכול בית הספר לזכות ב 10% מתוך ה50%  אם יש לו קבוצה מספיק גדולה של תלמידים  שהם "בעלי תעודת בגרות איכותית" . בתי ספר סלקטיביים ודאי יגיעו לנתון זה בקלות יחסית, וכך גם באותם בתי ספר שבהם חוגג החינוך האפור, לאמור, יש לו אוכלוסיית תלמידים שהוריהם לא יחסכו בשיעורים פרטיים וכך יזכו המורים באותם בתי ספר בנתח נכבד מתוך 50 מיליון השקלים שייועדו למטרה זו של מדידת בתי הספר ותגמול מוריהם. אני כמובן הייתי מעדיף שסכום זה יינתן לצורך אותן השתלמויות עליהן דברתי לעיל, אך אז נתרחק מכלכלת השוק ונעסוק ממש בחינוך ולכך כנראה עוד איננו מוכנים.

ג . בחינות בגרות.

שנים רבות נמצא נושא זה על שולחנות הדיונים, יש אי נחת מרובה מכול מה שנעשה בתחום זה מבלי להניב את התוצאה של שבירת תקרת הזכוכית של 50% זכאות לתעודת בגרות. ( אם נוציא את הערבים והחרדים כפי שהיציע ראש הממשלה בהקשר אחר התוצאה כמובן תהייה טובה יותר) גם כאן מעורב שיקול כלכלי ,שכן העלויות של הכנת בחינות הבגרות ובדיקתן הוא עצום. לכן חזרו לדבר על האפשרות כי חלק מבחינות החובה יהפכו לבחינות פנימיות של בתי הספר. מכיוון שבחינות הבגרות הן גם המסנן של האוניברסיטאות יחד עם הבחינה הפסיכומטרית, לכן לא יגעו בבחינות במתמטיקה עברית ואנגלית, ממילא נופל הפור על ספרות והיסטוריה, לכן כדאי להזכיר ניסיון שכבר נעשה בעבר הלא רחוק כשבוטלה בחינת הבגרות החיצונית בספרות.

. במשטר של בחינות שהפכו לעיקר, הביטול של הבחינה במקצוע אחד או שניים יוצרת בהכרח בתודעת התלמיד והציבור מדרג של חשיבות, והיחס לאותם מקצועות שבחינתם החיצונית בוטלה הייתה בהתאם. כמו כן הרגולציה לא בוטלה אלא שינתה את פניה. התוכנית נשארה אותה תוכנית ובאותו היקף. בית הספר נדרש אז להציע למשרד החינוך מספר כפול של שאלות על פי מבנה הבחינה המסורתית, ובמשרד החינוך בחרו את השאלות שיהוו את הבחינה ,ובחירה זו נשלחה לבית הספר כמו כול שאלוני הבחינות האחרות ביום הבחינה, ההבדל היחידי היה שהמורה בבית הספר בדק את הבחינות מבלי שידע את מי מתלמידיו הוא מעריך, אלא אם כן הכיר את כתב ידו. זאת ועוד ,משעה שהגיעו השאלות למשרד החל דו שיח בכתב שבו נדרשו המורים לחזור ולנסח שאלות רבות מחדש שכן ניסוחן לא עמד בקריטריונים של המשרד. לא הייתה כמובן כול דרך להבטיח כי המורים לא יתנו לתלמידים את אותן השאלות בניסוח דומה כלשהו, ואכן כך באמת היה, כי ההצלחה בבחינה נשארה באותה דרגת חשיבות. לאחר שלוש שנים של ניסוי שגילה למשרד עד כמה יש חשש לטוהר הבחינות, ולכול מיני לחצים אחרים על המורים, של תלמידים ושל ההורים, בוטלה ההוראה, ומקצוע הספרות חזר להיות בחינה חיצונית וחלק מבחינות החובה. ביטול הבחינה החיצונית ללא הכשרה מוקדמת של המורים בין בניסוח שאלות העומדות בקריטריונים הטסטולוגים הנדרשים, ובין בהכנת תוכנית עבודה שנתית שבה הוגדרו המטרות בהנחיית מרכזי המקצוע שגם הם עברו הכשרה מוקדמת שתכין אותם לקראת המצב החדש של בחינות פנימיות,(אני כמו ציצרו לא שוכח את קרתגו) כול עוד לא יערך משרד החינוך לכול אלה, הרי כי אז בין שיבוטלו בחינות חיצוניות ובין שלא שום דבר מהותי לא ישתנה. מכול מקום הקריאה לשינוי צריכה להיות מופנית למשרד החינוך שצריך לתכנן מהלכים של רפורמה של שנים, בכשירות המורים ואיכות ההוראה, ורק אז יתרחש השינוי שכרגע מבקשים להשיג אותו בעוד מהלך ארגוני.