מה עושה ההיסטוריה

 

מה עושה ההיסטוריה?
לכאורה זו שאלה מיותרת, כי הכול יודעים על פי האמירה הידועה כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה. גם חיים חפר  נתן לכך ביטוי בשירו "רבותי, ההיסטוריה חוזרת , שום דבר לא אבד, לא נשכח." וקולה של יפה ירקוני עוד מהדהד בזיכרון בני דורי. הצגת ההיסטוריה ככוח פעיל שיש לו יעוד, היא כמובן מוטעית ,ואין לה שחר, מה שחוזר הוא הגורם הפעיל בהיסטוריה והוא האדם. הוא זה שחוזר ופועל על פי אותם כללים הטבועים בו ,מן הסתם, מטבע בריאתו.

מה בכול זאת ניתן ללמוד מן ההיסטוריה? ניתן ללמוד ממנה על ההתנהגויות של האדם במופעים ההיסטוריים השונים ,ולנסות להפיק לקחים שאולי יגרמו לנו לא לחזור על טעויות העבר אלא לייצר טעויות חדשות. מצויד בתובנה זו , ותוך התבוננות על מה שמחולל היום האסלם הקיצוני ברחבי הגלובוס, וההרג ללא אבחנה של אזרחים ,ילדים, נשים, בתי חולים, על ידי כול הצדדים הלוחמים, וצדדים אלה הם המשטר של אסד וגם שתי המעצמות הגדולות ובסיוע של מדינות אירופאיות נוספות , ועולם חסר ערכים כלשהם חוגג בנבלותו. אם אומנם ההיסטוריה חוזרת בגין הכוח הפועל בו-האדם, הרי שכבר היו מן הסתם דברים כאלה בעבר שנשים וילדים , שילמו את מחיר הקונפליקט (השואה היא תמיד פרק נפרד וחסר תקדים בהיסטוריה האנושית) ואומנם כבר היה כך ברבע האחרון של המאה ה18 וראשית ה 19 ושמדינות אירופה וארה"ב היו מעורבות ביחד במלחמה באסלם קיצוני בדמותם של הפירטים מהחוף של צפון אפריקה..
אז ארה"ב הצעירה מאוד נקטה עמדה כלפי אסלם ברברי,  במלחמתו של הנשיא השלישי של ארה"ב תומס ג'פרסון (1743- 1826). באסלם קיצוני של ימיו, שמעלליו התבטאו בפירטיות במימי הים התיכון וצפון האוקיינוס האטלנטי.

כשראה ג'פרסון, הנשיא השלישי של ארה"ב (1801), שאין סיכוי לכול משא ומתן עם המוסלמים הפיראטים הוא הקים את מה שידוע היום בשם המרינס. המרינס היו מסופחים לאניות הסוחר של ארה"ב. כאשר פירטים מוסלמים תקפו את אוניות הסוחר של ארה"ב הם נהדפו על ידי החיילים החמושים. לא רק זאת אלא שהחיילים עקבו אחרי התוקפים לנמל הבית ולכפרים שלהם והרגו את כול תושביו כולל ילדים. לא עבר זמן רב והמוסלמים עזבו את ספינות הסוחר של ארה"ב .

הצרפתים והאנגלים החלו להניף גם הם דגלים של ארה"ב כאשר הם נכנסו לים התיכון בו פעלו הפירטים המוסלמים, זו גם הסיבה למשפט המופיע בהמנון המארינס "…לחופים של טריפולי" מקורו כמובן בפרק זה של ההיסטוריה האמריקאית. פרק זה מציג אולי גם את הכוון שאליו אנו מתקרבים גם היום כאשר דאע"ש הוא הכוח החזק בלוב של היום. רוב האמריקאים אינם ערים לעובדה שלפני קצת יותר מ 200 שנה ארה"ב הייתה במצב מלחמה עם מדינות המגרב(מרוקו, תוניס, אלג'יריה וטריפולי -לוב עוד לא הייתה קיימת אז,היא נוסדה רק ב 1951) לאחר שאלה הכריזו עליה מלחמה. באותן שנים של סוף המאה ה 18 הפירטים המוסלמים נקראו אז בכינוי "הפירטים הברברים ", והם היו האיום של הים התיכון ושל האזור הצפוני של האוקיינוס האטלנטי . הם תקפו כול ספינה שיכלו ,והפקיעו אותה תמורת תשלומי כופר עבור הספינה והצוות שלה שנלקחו כבני ערובה. בני ערובה אלה קיבלו יחס שהצדיק את שמם- הפירטים הברברים-. שבויים אלה כתבו מכתבים שוברי לב בהם ביקשו ממשלתם ובני משפחה לשלם כול סכום שיבוקש כדי לשחרר אותם. כאמור שודדי הים באו מהמדינות המוסלמיות של החוף הצפוני של אפריקה טריפולי ,טוניס, מרוקו ואלג'יריה, והם קיבלו בהן הגנה, מן הסתם תמורת חלק מהכופר שגבו מבעלי הספינות השדודות או מהארצות שאת דגלם הניפו. כול המדינות האלה נקראו אז החוף הברברי והם ייצגו סכנה ללא כול התגרות לאומה האמריקאית החדשה.

לפני מלחמת השחרור האמריקאית, אוניות סוחר של המושבה הבריטית
הזו היו ,כמובן, בשמירה של בריטניה הגדולה, במהלך המלחמה בבריטים היו הספינות האמריקאיות תחת חסותן ובשמירתן של אוניות הצי הצרפתי, אך לאחר הניצחון על בריטניה והכרזת העצמאות היה על ארה"ב להגן על צי הסוחר שלה בעצמה .לידת הצי האמריקאי הייתה ב1784 ,17 שנים לפני שתומס ג'פרסון הפך לנשיא.(1801) באותן שנות פעילות של הפירטים, והכניעה לדרישות הכופר ,היה תומס ג'פרסון שגריר ארה"ב בצרפת, וארה"ב נטתה ללכת בעקבות שאר מדינות אירופה שנכנעו לפיראטים ודרישות הכופר שלהם, במקום להילחם בהן. בשנת 1785 תפסו פירטים אלג'יראים אוניות אמריקאיות והכופר שנדרש היה 60000 דולר. זה היה כרגיל ניסיון סחיטה של כופר גבוה. אך הפעם ג'פרסון ,השגריר, שהתנגד נחרצות לכול תשלום נוסף לשודדי ים אלה ,היציע לקונגרס להקים קואליציה של המדינות הסובלות משודדי הים המוסלמים וכך לכפות על המדינות נותנות החסות לשודדים להסכים על חוזה שלום. הקונגרס גילה בכך חוסר עניין והחליט לשלם את הכופר המבוקש. השגריר ג'פרסון וגון אדמס( שניהם ממנסחי החוקה של ארה"ב ולימים גם נשיאי ארה"ב) החליטו להיפגש עם השגריר של טריפולי לבריטניה , על מנת לשמוע ממנו באיזו זכות תקפו ,את האניות האמריקאיות ולקחו כעבדים אזרחים אמריקאים ולמה הם פועלים נגד מדינה שלא היה להם כול קשר או קונפליקט עמה קודם לכן . ג'פרסון ואדמס שעתידים להיות נשיאי העתיד של ארה"ב, דווחו לג'ורג ואשינגטון על פגישתם זו עם עבדול רחמן ומסרו את תשובתו להם. האסלם, אמר להם עבדול רחמן, נוסד על בסיס החוקים של הנביא מוחמד והם כתובים בקוראן, על פי אותם חוקים, כל מי שלא יכיר בהם ובאוטוריטה שלהם יוכרז כחוטא ויש להילחם בו בכול מקום שרק ניתן , וכול מוסלמי שייהרג במאבק נגד הלא מאמינים מובטח לו שיגיע לגן עדן. (ממש כמו דאע"ש היום)למרות היתר דתי זה, לאלימות מוסלמית זו כנגד הלא מוסלמים, הרבה אמריקאים ומנהיגים, כולל הנשיא הראשון ג'ורג ואשינגטון שהזהיר כי כניעה רק תגביר את הדרישות והתקיפות, למרות כול אלה ב 15 השנים הבאות האמריקאים כמו מדינות אירופאיות נוספות המשיכו לשלם את הכופר הנדרש, ומדובר במיליונים רבים של אותן שנים, תמורת אוניות ואזרחים אמריקאים שנלקחו כבני ערובה. הסכומים שמדובר בהם הם כמעט 20% מהמס שגבתה הממשלה באותן שנים. (בתמונה  מאותה תקופה מוצג תשלום הכופר בחבילות  כמו רימונים מלאות מטבעות זהב שלרגלי הפחה) זמן קצר לאחר שג'פרסון שהושבע לנשיא, הפחה של טריפולי שלח לו דרישת תשלום מידית של 225 אלף דולר וכן תשלום של 25000 דולר כול שנה תמורת שקט אפשרי בימים. דרישה זו שינתה את הכול. ג'פרסון הודיע בשפה ברורה לפחה של טריפולי מה הוא יכול לעשות עם דרישתו. התגובה הייתה הורדת הדגל האמריקאי מהקונסוליה שלה בטריפולי וגם הכרזת מלחמה על ארה"ב , להכרזת מלחמה זו הצטרפו תוניס, מרקו ואלג'יריה. וכך נפלה ההחלטה כי הבריונות האסלאמית והפעלת כוח נגד ארה"ב תביא להפעלת כוח הנגד של המותקף ו"יילמד לקח שלא יישכח". הקונגרס הסמיך את ג'פרסון לעשות כול פעולה נדרשת המתחייבת ממצב המלחמה שהאומה האמריקאית נמצאת בה עתה. בין השאר הותר לצי האמריקאי לתפוס כול ספינה של טריפולי וכחלק ממצב המלחמה.
תוניס ואלג'יריה הבינו מיד מה עומד להתחולל וביטלו את הכרזת המלחמה שלהם ואת הברית עם טריפולי. המלחמה עם טריפולי נמשכה עוד 4 שנים, ואומץ לבם של המארינס האמריקאים היא שהולידה את השורה הנזכרת בהמנון המארינס "… אל חופי טריפולי" למארינס אז היו צווארוני עור עבה על מנת למנוע פגיעה בניסיונות של המוסלמים לכרות את ראשם בחרב המעוקלת כאשר ירדו אל הספינות שלהם בקרב הימי . המאבק באסלם שיוצג על ידי טריפולי , אותו אסלם שבזמנו השגריר בלונדון הסביר לג'פרסון שהוא עליון על כול דת אחרת, היה כמובן בלתי ניסבל על ידי מי שהיה בין מייסדי החוקה האמריקאית. מה השתנה היום. בחינה של חיי יום יום בארה"ב צריכה למעשה להדאיג כול אמריקאי וקנדי. למשל קביעת שעות מיוחדות לנשים מוסלמיות בברכות ציבוריות הממומנות בכספי משלם המיסים האמריקאים.* יהודים והינדים לא יאושרו כחברי חבר מושבעים כשהנתבע הוא מוסלמי, כול שימוש בסמל החזיר במקומות ציבוריים הוסרו כדי לא לפגוע ברגשות המוסלמים , אותם מוסלמים שכתובת המצהירה על הבשר שלהם כ"חאלל" כלומר כשר על פי האסלם- בהחלט מותר כ"פולטילי קורקט" .רשתות "ברגר קינג" שמכרו גלידה ועליה ציור שמזכיר את המילים "למען אללה" בכתב ערבי ,אולצו להסיר תמונה זו כדי לא לפגוע ברגשות של המוסלמים. (בתמונה מוסלמים במרכז מנהטן בשעת תפילה ברחוב)מאותה סיבה הנשיא אובמה לא יאמר טרור מוסלמי, רק ג'וליאני (ראש העיר של ניו יורק ב 9/11/201  הפיגוע במגדלי התאומים),בועידת הרפובליקאים לפני שבועיים ,העז לדבר על טרור מוסלמי וגם ציין כי אין הוא אומר כי כול המוסלמים הם טרוריסטים .ג'פרסון בשעתו החליט על מלחמה במקום כניעה, היום אט אט מתרחשת הכניעה בשם הפוליטיקלי קורקט, ולכן גם לא דיבר אובמה מעולם על טרור אסלמי. על הגל הזועם הזה של וויתור ללא כבוד עצמי ,שט היום דונאלד טראמפט לכוון הבית הלבן.

—————————————————————————————————————————————-
*אנחנו כבר "עקפנו" את ארה"ב ואפילו שעות מיוחדות לרפורמים במקוואות הממונות על ידי המדינה, לא מצאה הכנסת לנכון לאשר, אלא פשוט הצביעו על החרמה הרפורמים. "צא בחוץ"
כצעקתו המפורסמת של זצוק"ל המרן עובדיה יוסף.